יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

צלי פשוט ומסתבר ששוה ביותר.

חזרה מחו"ל ולשיגרה היא לצערי מהירה, ללא זמן התאוששות, או אפילו זמן התרפקות על הכיף של החופש.
הפעם שברנו שיא!
ביום שחזרנו, יצא השבט ( של הצופים ) לטיול פתיחת שנה.
היציאה לטיול היתה בשעות הצהריים, אנחנו נחתנו באיחור- לפנות ערב.
מראש התארגנתי למצוא לאיל טרמפ עם הורים שהביאו ילדה מאוחר יותר לאזור הטיול, לא הייתי בטוחה אם אני אהיה במצב של נהיגה הלוך שעה וחצי אחרי יום טיסה.
מסתבר שלנחות בסיום חופשה ( חול המועד ) בשישי לפנות ערב, זה בלאגן רציני.
התור למוניות התחיל בתוך הטרמינל. משהו שמעולם לא חוויתי.
אחרי חצי שעה בתור הלחץ עלה וגבר.
צריך להספיק להגיע הביתה, לארוז את הילד לטיול, הוא צריך להתקלח, ולאכול משהו, כי יגיע לשם אחרי שהם כבר יאכלו, וכנער מתבגר קצת קשה לו לוותר על ארוחה.

בסופו של דבר עלינו על מונית, טסנו הביתה, נכנסו ב 7:05
ב7:50 הילד יצא, אחרי שהתקלח, ואכל ( במהירות הפשרתי מרק, שניצלים, והכנתי אורז ואפונה.) 
אחותו הגדולה יצאה לעשות בייביסיטינג אצל השכנים.
בקיצור- 0 זמן התאוששות :)

אחרי 10 ימים שאני לא מבשלת, יש מן אנרגיה גדולה לחזור למטבח ולבשל.
הפעם... פחות משום מה. אולי בגלל שהחודשיים וחצי האחרונים עברו באין סוף בישולים.
אחרי שכבר התרגלתי לשתי בנות בצבא, או אחת בצבא ואחת סטודנטית, יצא שכל בני הבית היו בבית כל חודשי הקיץ...
הסטודנטית אמנם עבדה ועשתה מילואים כל החופש, אבל יצאה וחזרה מהבית- ואכלה או לקחה אוכל..
הבעל- בבית..
הנער- בבית ואוכל כמו 2 לפחות..
החיילת, בתקופה שהיא גם יוצאת וחוזרת כל יום הביתה, ולוקחת איתה אוכל...
בקיצור- בישלתי, והרבה !!

כבר אמרתי לא פעם שאחת הבעיות שלי היא לא כל כך הבישול, אלא התכנון, מה להכין ואיך לגוון.
לא רק עבור האוכלים, אלא גם עבור המבשלת, שצריכה גיוון, או אחרת תמות משיעמום.

תוך כדי שאני באטליז, ( ללא תכנון מראש ) מתיעצת עם הקצבית הנחמדה שמשרתת אותי, הוחלט על עוף סיני, וקוביות צלי.
מה בדיוק אני אעשה ואיזה צלי, החלטתי לבדוק בבית.
חזרתי מהקניות, וכרגיל, הכנת הבשר נדחית אצלי לסוף הבישולים ( כי אני כל כך אוהבת חחח ) שכבר אין הרבה כח..
החלטתי לאלתר.
אז שאני לא אשכח מה עשיתי, כי איה אמרה שזה אפילו יותר טעים מהצלי שאני עושה בד"כ....
אני רושמת כאן.

צלי פשוט וטעים.

800-1000 גר בשר לצלי חתוך לקוביות ( אני תמיד מבקשת משהו שיצא רך ובלי סיבים )
2-3 כפות שמן זית
בצל קצוץ דק
2-3 שיני שום קטנות קצוצות
1-2 כפות רסק עגבניות
כף חומץ בלסמי
רבע-שליש כוס יין אדום
מלח, פלפל

לאדות בצל ושום בשמן
להוסיף בשר.
להפוך אחרי כמה דקות . אם הקוביות גדולות ויש עוד צדדים לא צלויים, לצלות גם אותם.
אחרי שכל הצדדים צלויים היטב, להוסיף את הרסק עגבניות, חומץ בלסמי, יין, מלח , פלפל.
לכסות, להביא לכדי רתיחה ולהנמיך את האש.
לבשל כמעט שעה עד שרך. ( לבדוק שלא נגמרים נוזלים )
הערה : בישלתי בסיר מאד רחב ונמוך, ככה שכל החתיכות היו תחת נוזלים .

אין תמונה... צלי זה לא משהו פוטוגני במיוחד.

יום שני, 27 באוקטובר 2014

אטליה 3

                                                                    האי קאפרי








מילה על המערה הכחולה
על מנת להגיע אליה, צריך לעלות על סירה .
כשמגיעים לאזור של פתח המערה ( פתח קטנטן, שרק סירת משוטים נכנסת דרכו ) ממתינים...
ה-ר-ב-ה !
כי יש המון סירות שמגיעות.
ומחכים בשמש...
וחם ( וזה אוקטובר.. לא רוצה לחשוב מה קורה ביולי\אוגוסט )
והסירה מתנדנדת...
ומתחילים להרגיש ממש רע..
קצת סיוט.
ואז, אחרי שעה בערך, מגיעה התור שלנו לעללות על סירת משוטים, עם אטלקי מעשן, בלי נעליים... מזיע.
והסירה והכניסה למערה עולה עוד כסף.
ואז להכנס למערה צריך להשתטח בסירת משטוים, על מנת לא לחטוף זבנג בראש.. ( בסמוך לרגליים היחפות של האטלקי...)
ואז נכנסים למערה. שהיא באמת מרשימה... אבל לא בטוחה ששווה את ההמתנה, השמש, הריח, הבחילה, הכסף...
ואחרי 4 דקות במקרה הטוב, משטתחים שוב, ויוצאים.
לא בטוחה שאם הייתי יודעת מראש, הייתי בורחת.



                                                 משם, הצפנו לאומבריה









                                                           קינחנו ברומא








התמונות מלבד 2-3 , צולמו על ידי הבעל 

יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

אטליה וצליאק ( וסיור במפעל perugina ... הבית של שוקולד באצ'י ! )


10 ימים באיטליה.
לא פעם ראשונה, אבל מסלול שטרם עשינו.
התחלנו דרומית לרומא בכמה עיירות ציוריות.
משם המשכנו דרומה . טיפסנו על הוזוב, ביקרנו בפומפיי המדהימה, המשכנו לנפולי והערים על חוף אמלפי, חצי האי סורנטו, העיר, והאי קאפרי.
משם הצפנו טיפה מעבר לרומא, לאומבריה ( טוסקנה הקטנה ) וקינחנו ביומיים ברומא.
מזג האויר היה מדהים. 
החברה היתה נהדרת ( משפחה בייצוג מלא )
האוכל טוב. 
מה עוד ?!

אז איך זה להסתובב באיטליה עם צליאק ?! מעורר קנאה.
לא פגשתי אחד שלא ידע במה מדובר.
כיף שלא צריך להסביר מה זה, ממה להזהר ומה לבדוק.
כולם יודעים מה זה.
כל ילד עד גיל 6 באיטליה עובר בדיקת נוגדנים לצליאק כחלק משיגרה רפואית.
בגלל זה מספר המאובחנים בצליאק באיטליה הוא גדול יחסית.
בכל סופר יש מבחר גדול של מוצרים נטולי גלוטן.
בכל מסעדה כמעט יש אופציה לקבל משהו נטול גלוטן.
בבתי המרקחת יש מוצרים ללא גלוטן, ובתי מרקחת יש בכל חור לפחות אחת ל 50 מטר. המון בתי מרקחת!
טיפ- בסופרמרקט המוצרים ללא גלוטן הרבה יותר זולים מבבית המרקחת. יכול להיות שזה בגלל שאת אילו שבבית מרקחת , מקבלים בהנחה או עם תלושים ( או מרשם לאוכל נטול גלוטן במקום תרופה, שהם מקבלים  על מוצרי יסוד- לחם, פסטה, קמח )
בכל מקרה, יש הרבה יצרנים, ומבחר גדול.
משיחה עם משהיא במפעל שוקולד הבנתי שעוד אין חוק סימון מוצרים, כמו כאן, הוא כנראה בהליכים, אבל בהחלט ראיתי על לא מעט מוצרים את  הסימון ללא גלוטן.

קצת פרטים :
אני לא מאילו שמחפשים מלון או מסעדה ייעודית. טיילתי במספיק מקומות שלא שמעו על צליאק בחיים והסתדרתי.
כשמטיילים עם עוד 4 שאינם צליאקים, אני לא מתכוונת לגרור אותם למקום שקראתי עליהם, אלא אם בטעות זה 'על הדרך'.
אז מן הסתם, זה היה ממש כיף שעל הערב הראשון במסעדה של המלון, כשאמרתי באיטלקית (!) " יש לי צליאק" ו" ללא גלווטן" מיד נאמר לי שאין בעיה, יש פסטה ללא גלוטן.
ולמחרת בבוקר, בלי שאפילו אבקש, התיצבה מלצרית עם צלחת עליה מספר אריזות של עוגיות, עוגות אישיות וופלים- הכל נטול גלוטן.
בהמשך, בלא מעט מסעדות היתה פסטה ללא גלוטן. כשלא היתה, או שרציתי לגוון, אכלתי פיצה, ריזוטו, ומרק מינסטרונה עשיר ( עם אורז )


המלצה חמה- סיור במפעל שוקולד של perugina על יד העיר perugia
קראתי קצת בארץ שאפשר לבקר שם, אבל לא הצלחתי למצוא בשום מקום איך ליצור קשר עם המקום. ונסענו..
ובכל זאת, לא רציתי לוותר.
כשהגענו לעיר המקסימה ravello  גייסתי את פקידי הקבלה במלון לטובת העניין.
הם הצליחו לברר, ומיד התקשרו עבורי למפעל, ובוא ברגע אורגן סיור למחרת על הבוקר.
השכמנו קום, הגענו לפני הזמן, וכמו בשיר של יהונתן גפן, אפשר היה כבר להריח את הריח מבחוץ :)
את הסיור הזמנו באנגלית.
הקבוצה מנתה אותנו ( 5 ) ועוד 3 גברות אמריקאיות מבוגרות.
הסיור אורך כשעה.
מתחילים בצפייה בסרטון נחמד , עוברים למוזאון השוקולד, ומקבלים הסברים.
משם עוברים לגולת הכותרת של הסיור- הטעימות !!
על דלפק גדול היו  מונחים כ 12 מגשים עם כל מיני שוקולדים.
המדריכה מסבירה על כל אחד מהם. 
מסבירה לי מה מותר לי לאכול ( בלי גלוטן ) 
ויאללה... התחל !
הבעיה היתה שהקבוצה היתה קטנה.
והגברות האמריקאיות טעמו 2 חתיכות והתחילו לדבר עם המדריכה, ככה שלא היה הרבה טעם לעמוד שם עוד הרבה זמן באותו חדר, אלא להמשיך בסיור.
ילדה אחת, שלא נזכיר את שמה, שהיתה עסוקה בטעימה מתודית, התחילה להלחץ שלא תספיק חלילה להספיק לטעום מהכל :/
אני, אחרי 3 באצ'י התחלתי להרגיש רע... כמה שוקולד אפשר לתקוע על  הבוקר ?? ( אני אציין שהרגשתי רע כמה שעות אחרי... ולא מגלוטן חלילה. אפילו שוקוהוליקית כמוני, בכושר שוקולדי די גבוה, לא עמדה בזה.)
אחרי הזרקת שוקולד, ממשיכים בסיור מעל פס היצור. נחמד מאד לראות את השוקולדים נארזים, מוזרקים מהמכונה וכ"ו.
מסיימים את הסיור, איך לא- בחנות.
נחמד מאד ומומלץ.
קצת פרטים על הסיור-
מייל להזמנת סיור-  casadelcioccolatoperugina@servizio-clienti.it
מחירי כניסה
9 יורו למבוגר
7 יורו למי שמעל גיל 65 או בין הגילאים 13-17
4 יורו לגילאי 6-12
מתחת לגיל 6, ונכים-חינם

הערה נוספת- כשקראתי על הסיור בכל מיני מקומות באינטרנט, היה כתוב שאמנם מחיר הכניסה לא זול, אבל מקבלים הרבה שוקולד.
אז אולי זה היה פעם. לא מקבלים שום שוקולד, כן ניתן לאכול בטעימות כמה שרוצים ( בזמן מאד מוגבל ) ומן הסתם לא לוקחים את מה שנשאר על המגשים :)
אבל, זה בהחלט נחמד לדעתי סיור כזה.
כל שנה באוקטובר, נערך פסטיבל שוקולד בעיר ( אנחנו פיספסנו ב 3 ימים... ) המפעל מכין כל שנה הפתעה אחרת עצומת מיימדים. בעיר עצמה, ראינו המון המון דוכנים בהקמה. 
אז מי שחייב, שיתכנן בהתאם .







יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

אטליה 2


                                                 עוד כמה כפרים...








                             הישובים לאורך חוף אמלפי יפהפיים !
                             נהיגה מפחידה, המון רוכבי אופניים בעליות, בירידות... ( משוגעים! )
                             נוף מדהים..






                              פינת חמד בפאתי סורנטו העיר, בהמלצת פקיד הקבלה החביב- אלסנדו
           צעידה של קילומטר בשביל צר בין בתים פרטיים, לקצה צוק, עם בריכת מים מהממת. חלום !




יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

אטליה 1



                                            התחלנו את הטיול בכמה כפרים דרומית לרומא.













                                            המשכנו לטפס על הוזוב, וביקרנו בפומפיי המרשימה












יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

סנדוויץ' עוגיה וגלידה של נעה

אם יעירו את נעה באמצע הלילה וישאלו אותה איזה טעמים יש לבן אנד ג'ריס ברגע נתון בארץ, היא תדקלם רשימה מדויקת.
כשהיא נכנסת לסופרמרקט, היא הולכת הישר למקרר של הגלידות, לבדוק.

כשהיא קראה שיותר לא עושים את הwich שלהם, היא מיד החליטה להכין לבד בבית.
למזלה, יש לנו את ספר המתכונים  שלהם.

המתכון לעוגיות, כאמור מהספר, נעה שלבה גלידת chocolate chip cookie dough שלהם, כמובן שאפשר כל גלידה.

עוגיות שוקולד צ'יפ של בן אנד ג'רי

12-15 עוגיות גדולות

113 גר חמאה רכה
רבע כוס סוכר לבן
שליש כוס סוכר חום
ביצה גדולה
חצי כפית וניל
כוס + 2 כפות קמח
חצי כפית מלח
חצי כפית סודה לשתיה
כוס שוקולד צ'יפס

לחמם תנור ל 180

להקציף יחד חמאה וסוכר.
להוסיף ביצה, מלח ווניל
להוסיף קמח, , סודה לשתיה
להוסיף שוקולד צ'יפס

לצקת כף גדולה של בצק ( אפשר להשתמש בכף גלידה גדולה , חשוב שתהינה אחידות שיהיה נוח להכין איתן את הסנדוויץ' )
לאפות 12-14 דקות עד שמתייצבות ורק מתחילות להזהיב.
לקרר.
להניח כף גדולה של גלידה על עוגיה אחת, לסגור עם עוד עוגיה. להחזיר למקפיא להתייצבות לפחות לרבע שעה.














יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

עוגת פירורי שוקולד


פירורי שוקולד הולנדיים, או כמו שקוראים להם שם: האחלסלאך, מוצר נחמד ביותר.
ההולנדים מפזרים על פרוסת לחם עם חמאה. ואוכלים עם סכין ומזלג.
לפני לא מעט שנים בטיול בהולנד, בכל מלון, היו מספר לא קטן של קערות עם הפירורים האילו, בכל מיני צבעים . מדליק!
לטעמי, השילוב של חמאה ( עדיף מלוחה ) ושוקולד, הוא נהדר.
עלה לי רעיון שגם פרוסה עם נוטלה ועליה פיזור נדיב של פירורי שוקולד, תהיה מדהימה. ( צריך לנסות בקרוב )

בכל מקרה, קניתי את הפירורים, כי נתקלתי במתכון של עוגיות שצופו בהם, ונאפו יחד.  ( ניסיון בקרוב )
בינתיים, החלטתי לשלב בעוגת וניל.
הנחמד בפירורים, בניגוד לשוקולד צ׳יפס שלרוב שוקעים ומתרכזים בתחתית העוגה, הפירורים קלים יותר ופזורים בעוגה בצורה אחידה. מה שיוצר מראה חמוד ביותר וגם יש בכל ביס, כמות שווה של פירורים.

המתכון הוא בעצם לעוגת לימון מהספר the sono cookbook
אני השמטתי את הלימון, הוספתי וניל, ואת הפירורים.

עוגת פירורי שוקולד

170 גר חמאה רכה
כוס ורבע סוכר לבן
חצי כפית מלח
3 ביצים בינוניות
כפית וניל
כוס וחצי קמח
רבע כפית אבקת אפיה
רבע כפית סודה לשתיה
חצי כוס רוויון
חצי כוס פירורי שוקולד

לחמם תנור ל 180

תבנית אינגליש

להקציף יחד חמאה וסוכר
להוסיף ביצים, מלח ווניל.
להוסיף קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה ורוויון. לערבב רק עד שמתגבש יחד.
להוסיף את פירורי השוקולד ולערבב עוד 3-4 עירבובים וזהו.

לשפוך לתבנית עם נייר אפיה
לאפות עד שהעוגה יציבה, זהובה, וקיסם יוצא נקי.









יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

עבודות יד

קצת דברים מהתקופה האחרונה

אחרי התלבטות של יותר משנתיים, קניתי מכונת תפירה.
התחלתי בפרויקט שאפתני במיוחד- קווילט !

אז לא יצא בדיוק כמו שראיתי בדמיון ( בדמיון יצא מושלם :) )
אבל יצא לא רע...
מי שלא מבין , ומי שלא מסתובב עם זכוכית מגדלת בכיס, לא ידע...

הקווילט, לרגל הולדת תינוק חמוד חמוד, נכד מס' 7 לאחותי,  בן לאחיין מדהים, אשתו המקסימה ואח קטן לשני ילדים מהממים !








האחים הגדולים, קיבלו ספר, עם תיק ספר אישי.








וסתם תיק לאיה.



ואחד לי.